מעבר למוצקים – איך עושים את זה נכון?!

התינוק הקטן והמתפתח חווה אתגרים שונים בחייו כגון שינה, חווה גזים, כאבי בטן ועצירויות, מרגיש, נחשף ומכיר את העולם החיצוני, מפתח תקשורת עם הסביבה, לעיתים חווה הצפה ונדרש ויסות חושי, הוא לומד לבטוח בעולם, בסביבה שלו, מתמודד עם רגשות, מחלות, עייפות וכאשר מראה סימני מוכנות לשלב הכרת המזונות עומד להתמודד עם עולם חדש של הכרת המזונות.

חלב אם הינו המזון הטבעי, המותאם והנכון ביותר עבור התינוק, במצבים מסויימים שזה לא מתאפשר מסיבות שונות התינוק ניזון מתמ"ל. בשלב מסויים הוא מראה לנו שמוכן להכיר את המזון המוצק בעזרת הסימנים הבאים:

• יכול לשבת עם תמיכה.

• ראשו יציב.

• מראה סקרנות ונכונות לאכילה עם קירוב המזון לפיו.

• מצליח להעביר מזון בפיו מצד לצד.

• מקרב לפיו את ידיו וחפצים שונים.

• מתעניין בארוחות הסובבים אותו ומושיט את ידיו לעבר המזון.

רק כאשר נראה את הסימנים הנ"ל מומלץ להתחיל בשלב הטעימות. עם זאת לא מומלץ בכלל להתחיל את שלב הטעימות לפני גיל 4 חודשים וההמלצה שלי היא החל מגיל 6 חודשים.

לכל תינוק יש את הקצב וההתפתחות שלו, ממליצה לך להיות קשובה מאוד לקצב שלו, לתגובה של התינוק שלך למזון, לטעם, לסיטואציה ולחוויה שלו ולהתקדם בהתאם למסוגלות האישית שלו.

אז ממה מתחילים?

גיל חצי שנה נרצה לחשוף לירקות קלים לעיכול ופחות עמילניים, משפחת הדלועיים כגון: קישוא, דלורית, דלעת, עגבניה.

בהמשך נחשוף לירקות שורש עשירים בעמילן: גזר, בטטה, תפוח אדמה, סלק, שורש פטרוזיליה, שורש סלרי, בצל. לאחר מיכן נוכל לחשוף לטעימות של ירקות עליים כגון: תרד, מנגולד, סלרי, (מבושלים וטחונים).

נשאיר לסוף רשימת הירקות את הירקות המצליבים כגון: כרובית, כרוב, ברוקולי, כרוב ניצנים וקולורבי.

בשלב זה ניתן גם לשלב ולחשוף למעט פירות כגון תפוח מאודה מקולף, בננה, אגס, אפרסק, שזיף, ענבים, פירות יער, נשאיר לסוף פירות הדר ופירות טרופיים למינהם ונתקדם לטעימות של שומנים בריאים כגון אבוקדו, שמן זית, גהי, שמן קוקוס, חמאות שקדים ואגוזים, חמאת בוטנים, טחינה. חלק מהשומנים האלה ומזונות נוספים נחשבים כאלרגנים ואליהם אתייחס בהמשך.

גיל 7-8 חודשים ואף בגיל מוקדם יותר תלוי בקצב של התפתחות התינוק, מומלץ לחשוף לחלבונים כגון: עוף, הודו אדום נקבה, ביצים, בקר, דגים. מוצרי חלב אינם מומלצים מאחר ומכילים הורמונים ואנטיביוטיקה, מעודדים ייצור ליחה ומחלישים את מערכת העיכול של התינוק. כן נחשוף ליוגורט טבעי בשלב חשיפה לאלרגנים שעליו אכתוב בהמשך. במידה ומחליטים כן לשלב מוצרי חלב בתזונת התינוק רצוי שיהיה ממקור של יוגורט וגבינה קשה ואיכותית כגון גבינה צהובה.

השלב הבא יהיה לחשוף לטעימות של דגנים שאינם מכילים גלוטן: אורז, קינואה, כוסמת, אמרנט, טף, דוחן ולכאלה שמכילים גלוטן: לחם כוסמין/חיטה/שיפון, פסטה מחיטה/כוסמין, קוסקוס, בורגול, שיבולת שועל.

לבסוף נחשוף לקטניות כגון עדשים כתומות, ירוקות, חומות, שעועית מאש, חומוס, אפונה וסויה.

בשלב הטעימות ניתן כבר לשלב מספר מזונות שטעם ולהרכיב ארוחה מאוזנת, עם הזמן כאשר התינוק מתפתח, עולה מסוגלותו וכמות המזון בארוחה גדלה עד שנוצרת ארוחה שמשביעה אותו לכמה שעות וניתן להמשיך עם טעימות נוספות עד שהתינוק מסוגל לאכול ארוחה נוספת. ההמלצה היא שבגיל 8 חודשים כבר ניתן לתת 2 ארוחות ובגיל 9 חודשים ניתן לתת 3 ארוחות, כל זה קורה תמיד בהתאם לקצב התפתחותו הספציפי של התינוק ולמה שמתאים לו ואם וכאשר הוא עדיין אוכל ארוחה אחת בגיל יחסית מאוחר זה בדיוק מה שמתאים לו ובהקשבה מלאה ובהדרגה מומלץ להמשיך איתו בתהליך בקצב שלו.

חשיפה לאלרגנים

מתי נחשוף?

לאחר גיל חצי שנה כמה שיותר מוקדם (מומלץ לחשוף קודם למגוון ירקות ופירות)

מומלץ לחשוף לאלרגנים בשעות הבוקר צהריים מוקדמות כדי שבמידה ותתרחש תגובה אלרגית או רגישות למזון מסויים נוכל להיערך בהתאם ולגשת לאבחון וטיפול רפואי.

איך נחשוף?

ממש טיפה על הלשון במשך 3 ימים.

מי הם אותם אלרגנים נפוצים?

מוצרי חלב, מוצרי חיטה, בוטנים, שקדים, אגוזים, שומשום, ביצים, דגים, סויה.

מזונות שלא ברשימה אך בעלי פוטנציאל אלרגני/רגישות וגם אליהם נחשוף במשך 3 ימים:

שמנים מהצומח כגון אבוקדו ושמן זית, פירות הדר ופירות טרופיים, כוסמת.

מה אסור לחלוטין?

דבש וחלב ניגר אסורים לפני גיל שנה.

מספר דגשים חשובים לסיום:

• מרקם המזון יהיה בהתאם ומותאם להתפתחות התינוק.

• אופן הכנת המזון – בישול, אידוי, ריסוק, טחינה, מעיכה, חיתוך – מותאם לשלב התפתחות התינוק.

• לא מומלץ לתת מזונות המכילים סוכר, מלח בכמות גדולה, מזונות מעובדים, כאלה שמכילים כימיקלים וחומרים מזיקים כגון צבעי מאכל, משפרי טעם, חומרי ריח, ממתיקים מלאכותיים, קפאין וחומרים מזיקים אחרים.

• תבלינים – לתבלינים סגולות רבות ולכן מומלץ להוסיף בכמות מתונה, מומלץ להימנע ממלח, תבלינים חריפים ודומיננטיים מאוד.

• כדאי לחשוף את התינוק לכמה שיותר טעמים ולהימנע מחשיפה לטעם המרוכז מתוק.

• ארוחה מלאה צריכה להיות מאוזנת, מזינה ושמספקת את כל צרכי התינוק!

• מערכת העיכול של התינוק זקוקה לתזונה יותר חמה ויותר רכה מזו של המבוגר

מעוניינת לדעת על מה יש לשים דגש בתזונת ילדים? ממה מורכבת ארוחה ואיך מומלץ שתיראה צלחת מזון בתזונת ילדים? מה הם הרכיבים החיוניים שחייבים להיכלל בתזונת ילדים?

כל זה ועוד על תזונה מותאמת אישית..

מוזמנת לכתוב לי

בבריאות ויופי,

מיכל.