הפרעת אכילה בלתי מסווגת

הפרעות אכילה הן קבוצה של הפרעות שונות שמתאפיינות בהתנהגות אכילה לא תקינה – אכילת יתר, אכילת חסר, הרגלי אכילה, בולמוסים, הרעבה ועוד.

​

יותר קל לנו לזהות אצל מטופלים אנורקסיה בשל תת המשקל הנוכח, גוון ומראה הפנים וחיוניות נמוכה של האדם, כמו כן בעיות בריאותיות ועוד..

​

במצבים של בולימיה יותר קשה לזהות את ההפרעה במידה והמטופלת אינה מספרת. המטופלת יכולה להיות במשקל תקין, נראית "רגיל" ורק מתוך תשאול ואבחנה חדה שלנו לפי מצב השיניים שלה, מצב כפות הידיים שלה וכו' אנחנו נזהה את המצב.

​

במצבים של אכילת יתר כפייתית נזהה לפי משקל היתר ומה שהמטופל יספר לנו לגבי הרגלי האכילה שלו ומצבו הכללי.

​

במאמר זה אני רוצה להתמקד דווקא בהפרעת אכילה בלתי מסווגת, הפרעת אכילה שהרבה פעמים נופלת בין הכיסאות כי:

​

• לפעמים המטופלת בעצמה אינה מודעת אליה.

• לפעמים המטופלת עצמה מכחישה, לא מודה או/ו לא מקבלת אותה.

• אין תת משקל ברור, אין השמנת יתר ברורה ולעיתים אין הקאות. אז הכל תקין? (לא).

• יש בלבול בין הפרעת אכילה זו לאכילה רגשית.

​

ועוד..

​

לנו כמטפלים חשוב לזהות בטיפול אם יש הפרעת אכילה כלשהי. ראשית, כמובן בשביל לעזור למטופלת לטפל בה במידה והיא מעוניינת. שנית, הרבה פעמים נחווה תקיעות בטיפול במקום של הנחיות התזונה במידה ויש הפרעת אכילה כלשהי ברקע וכדאי שנזהה את שורש הבעיה.

​

אם כך, מה קורה בהפרעת אכילה בלתי מסווגת? כיצד מזהים אותה?

​

כמו בשאר הפרעות האכילה ישנה חשיבה טורדנית, אובססיבית או/ו מעוותת ביחס לאוכל, לאכילה ולגוף.

מה ייתכן ויהיה שם?

​

• פחד ברמה כלשהי מאוכל, מעליה במשקל או/ו מלהיות שמנה.

• הפרעה קלה עד עיוות באופן בו האדם תופס את משקל ומראה גופו.

• ערך עצמי ירוד שמקושר עם המשקל ומראה הגוף.

• מערכת יחסים לא תקינה עם אוכל בהרבה רבדים.

• אכילה רגשית.

• אכילה מתוך דפוסי חשיבה שחרוטים במוח כגון: "אם כבר אכלתי אז כבר..".

• בולמוסי אכילה וצומות קצרים או ארוכים לאחר מכן.

• ספירת קלוריות מוגזמת בצורה אובססיבית ומתוך פחד.

• דיכאון קל עד קשה, עצבות, עצבים, חוסר שקט וחוסר סבלנות.

• התעסקות גדולה סביב אוכל ואכילה.

• ספורט אובססיבי רק לשם ירידה במשקל.

​

ועוד..

​

אישה הסובלת מאלה הנ"ל גם אם היא (עדיין) לא נמצאת בתת משקל, גם אם היא לא מקיאה לאחר שאוכלת לשם התרוקנות, גם אם אינה סובלת מעודף משקל היא סובלת כל כך וראויה לטיפול מתאים.

​

הפרעת אכילה בלתי מסווגת הרבה פעמים יותר קלה לטיפול כי ברב המקרים עדיין אין פגיעה ממש במוח ובשאר מערכות הגוף, עדיין יש גמישות יותר גדולה ויכולת הכלה מצד המטופלת ולכן יפה שעה אחת קודם שנזהה מצבים כאלה, נעזור ונטפל.

​

אני בעד לטפל מבלי להציג למטופלת אבחון של "הפרעת אכילה בלתי מסווגת". זה לא תורם והרבה מאוד פעמים משאיר את המטופלת בתקיעות כי נכנס לה לראש שהיא מאובחנת, משהו "לא תקין" אצלה וזה מקשה על העיניינים. פשוט לעבוד איתה על שינוי הרגלים, חשיבה, התנהגות עם אוכל והקשבה עצמית.